יש לי בוטיק קטן בשינקין. אני יוצרת תכשיטים, פוגשת לקוחות, מסדרת את הוויטרינות, ומנסה להבין איך להמשיך לגדל את העסק הקטן הזה. יש ימים שאני שמחה במה שאני בונה. ויש ימים שאני חוזרת הביתה ושואלת את עצמי אם עשיתי מספיק.
קשה להשאיר את המחשבות האלה בחנות, כשכל כך הרבה ממה שיש בה בא ממני.
לפעמים מתחשק לי יום שלם רק ליצור. בלי לחשוב מה צריך לצלם, לשלם או למכור. אני אוהבת ליצור. ניהול העסק דורש ממני גם דברים אחרים, ואני עדיין מוצאת את הדרך שלי בתוך כל זה.
כשאני מסתכלת על אליין בשני הגדלים שלה, אני מזהה משהו מעצמי. יש ימים שבהם מתחשק לי שיראו אותי, לענוד את הגדולה. ויש ימים שבהם הקטנה מרגישה לי יותר נכונה, כשאני רוצה משהו שקט יותר קרוב אליי.
שתיהן אני.
כל אליין נעשית ביד, וכל אחת קצת אחרת. אני אוהבת שיש לזה מקום בעבודה שלי. אולי אני מנסה להשאיר לזה קצת מקום גם בעצמי.
טלי